בבית הספר אף מורה לא לימד אותי איך ללמוד. ידעתי שצריך להגיע לשיעורים, להעתיק מהלוח, ולקרוא את החומר שכתבתי במחברת ביום או יומיים שלפני המבחן. לפני כשנתיים התחלתי ללמוד רפואה, ומהר מאוד הבנתי שעליי לשנות את הרגלי הלמידה שלי אם אני רוצה להצטיין. להעתיק מהלוח ולקרוא חומר נראו כשיטות לא אפקטיביות.
בשנה הראשונה בבית הספר לרפואה הייתי מגיע להרצאות והאמנתי כי זו הדרך להצלחה. ברוב ההרצאות הרגשתי שאני מצליח לעמוד בקצב ולהבין על מה מדברים. ואז הגיעה תקופת מבחנים וזה היה נראה כאילו לא למדתי כל הסמסטר. סיכום בקורס ממוצע שלי בשנה א' היה סביב 100 עמודים, והרגשתי שעליי ללמוד את כל 100 העמודים האלה מההתחלה בתקופת המבחנים כדי להצליח במבחן. כשבמבחן נדרשת רמת שליטה גבוהה בידע הזה, ויש 2 מבחנים בשבוע, ללמוד 100 עמודים ביומיים (על בוריים) היה נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
אני מניח שהסיטואציה הזו לא זרה לכם. אתם משקיעים במשך חודשים בלמידה של כמויות עצומות של חומר, וכשמגיע רגע האמת, נראה שכל העבודה שלכם הייתה לשווא. אז מה בעצם קרה פה? והאם יש לכך סיבות ופתרונות? (ספויילר: כן!!)
לאחר הייאוש שלי מהלמידה האינטנסיבית שהביאה לי מעט מאוד פירות, החלטתי לצאת למחקר ולהבין איך באמת צריך ללמוד. בעצם, יצאתי למסע ללמוד איך ללמוד. במאמר זה אני מרכז לכם שעות של צפייה ביוטיוב, נסיונות שניסיתי על עצמי , מבחנים שהלכו פחות ויותר טוב, ועוד ועוד. אז בואו נצלול ישר לעניין!
ממרקרים סיכומים? תפסיקו עכשיו
הדבר הראשון והמשמעותי ביותר שראיתי בכל המקורות שחקרתי בהם, ושכולם טענו ללא יוצא מן הכלל- מרקור סיכומים זו השיטה הכי גרועה ללמידה. בשיטה זו אנחנו מאוד פאסיביים (כמעט ולא מתאמצים בתכלס) והיא נותנת מעט מאוד ערך אם בכלל. אנו נוטים לקרוא ולמרקר רק חומר שאנחנו מבינים/ נראה לנו חשוב, ולא באמת מתעמתים עם החומר שאנחנו לא יודעים. כמה פעמים קראתם פסקה, הנחתם את הסיכום, ואמרתם לעצמכם: "אין לי מושג מה קראתי עכשיו?" או, "רגע, איך בדיוק עובד התהליך שקראתי עליו?". זו סיטואציה מאוד בעייתית – תוך כדי הקריאה אנחנו חושבים שאנחנו מבינים את החומר, אך בעצם הדבר לא בטוח בכלל. כלומר, השיטה בה אנו צריכים ללמוד תהיה שיטה בה נהיה אקטיביים – ונבחן את הידע שלנו באופן רציף.
אוקיי, זרקתי את הסיכומים והמרקרים בצד. אבל איך לעזאזל אני צריך ללמוד עכשיו למבחן?
השתמשו בכרטיסיות
למידה דרך כרטיסיות היא הלמידה הטובה ביותר. אני משתמש בתוכנה לכתיבת ולמידת כרטיסיות, אך ניתן לעשות זאת גם בצורה ידנית(אני פחות ממליץ..). יש כמה סוגים של כרטיסיות , ואני אעבור על 2 סוגים מרכזיים שאני אוהב להשתמש בהן. הסוג הראשון והקלאסי הוא כרטיסייה עם שאלה מצד אחד ותשובה מצד שני. אם תרצו לכתוב את הכרטיסיות בצורה ידנית, זו הצורה המועדפת. תוכלו לכתוב את השאלות והתשובות במהלך ההרצאה עצמה או אחריה, מה שנוח לכם. עם הזמן, תוכלו לעבור על הכרטיסיות שכתבתם ולנסות לענות על השאלות שכתבתם. כבר מההתחלה תראו ששיטה זו הרבה יותר קשה (וגם אפקטיבית) מאשר מרקור של סיכום. זה נורמלי לגמרי שאחרי חצי שעה של כרטיסיות תתעייפו כמו בלמידה של שעה וחצי דרך סיכום. למידה אקטיבית בה הלומד מנסה להוציא מידע מהמוח ולהשתמש בו בצורה הנכונה היא למידה משמעותית הרבה יותר מאשר קריאה פאסיבית של כל פיסת מידע. עם הזמן, תוכלו להניח בצד כרטיסיות שאתם כבר זוכרים את התשובה אליהן ולחזור שוב ושוב על הכרטיסיות שאתם מתקשים איתן. כך בעצם, אתם יכולים לעמת את עצמכם שוב ושוב עם המידע שהתקשיתם איתו. שוב, דבר כזה לא אפשרי בלמידה ע"י מרקור סיכום.
הסוג השני של הכרטיסיות ( הסוג המרכזי איתן אני עובד) הוא כרטיסיה של השלמת מילים. אני מצרף צילום מסך מתוך תוכנה שאני עובד עליה. תוכלו לראות כאן פסקת מידע ובה מילות מפתח מוסתרות. כשאני לומד כרטיסיות, אני נתקל בכרטיסיות כאלה פעם אחר פעם, עם מילים אחרות מוסתרות. מי שכתב את הטקסט ובחר איזה מילים להסתיר זה כמובן אני. בצורה זו אני יכול לעבור על טקסטים שלמים כשאני מנסה להזכר במילות המפתח בלבד, דבר שמאפשר לי ללמוד מסות של חומר בזמן קצר. אולי שיטה זו דורשת מעט יותר עבודה מקדימה, אך חוסכת המון זמן בתקופת מבחנים, ומראה אפקטיביות רבה.
למשל כאן, עליי להזכר באיזה סיווג מדובר המחלק וירוסים לפי צורת הגנום, ולאחר מכן, להזכר בשם של כל קבוצה. במידה ואני לא "שולף" את המידע בתוך כמה שניות מהראש- יש כאן מאבק! אני ממש מנסה להזכר במידע ומעלה אסוציאציות / אפשרויות שונות שעלו לי לראש, שאולי אני לא בטוח מה מהן התשובה הנכונה. לאחר מכן אני חושף את התשובות ובודק האם צדקתי או שמא טעיתי. כרטיסיה נוספת שאני יכול להכין כאן הצגה של שמת הקבוצות והסתרת התיאור שלהן. הסתרת מידע שונה בכל כרטיסיה מאפשרת "לתקוף" את החומר מכל הכיוונים, ולוודא שאנו יודעים גם את השם של המושג וגם את ההגדרה שלו. כמובן שזו רק דוגמא לכרטיסיה, והאפשרויות הן אין סופיות. ככה נראית הכרטיסיה לאחר שאני חושף את התשובות דרך התוכנה (ומתכונן כבר למעבר לכרטיסיה הבאה) :
למדו במרווחים וחזרו על החומר הקשה ביותר
אחד מהטיפים החשובים שחוזר בכל המחקרים שקראתי בנושא: על מנת ללמוד חומר בצורה טובה, עלינו ללמוד אותו במרווחים מסויימים, ולא רק ביום שלפני המבחן. בדרך זו, אנו "נלחמים" בנטייה הטבעית של המוח שלנו "למחוק" מידע שלא נחוץ לנו לחיי היום יום. תתפלאו כמה קל יהיה להזכר בחומר שחזרתם עליו 3-4 פעמים במהלך הסמסטר, מאשר חומר שלא חזרתם עליו בכלל. אני חוזר לנושא הכרטיסיות כי הוא משתלב כאן בצורה מעולה : השימוש בכרטיסיות מאפשר לנו בדיוק את הדבר הזה. אנו יכולים להוציא את חבילת הכרטיסיות שכתבנו מדי שבוע, לחזור על החומר ולהניח בחפיסה נוספת כרטיסיות שהצלחנו לזכור. כך נוכל ליצור כמה חפיסות, ולהחליט שעל החפיסה שזכרנו, נחזור רק בעוד שבועיים. כך אנו מרכזים את מירב המאמץ בחומר שעדיין קשה לנו להתמודד איתו. במידה ולא הצלחנו כרטיסיה שהצלחנו בעבר, נוכל להחזיר אותה לחפיסה המקורית. זה המקום להיות יצירתיים ולהחליט על מרווחי למידה שמתאימים לכם. העיקר שלא תשאירו חבילה של 300 כרטיסיות ליום שלפני המבחן.
אל תשבו על הכיסא במשך שעות
רובנו לא באמת מסוגלים ללמוד במשך שעות, להישאר בריכוז ואשכרה להפיק מזה משהו. אך זה לא אומר שצריך לצאת להפסקה של חצי שעה על כל שעת למידה. אחת הנוסחאות הבטוחות ביותר ללימוד היא למידה למשך חצי שעה, ולאחריה כ5 דק הפסקה. בצורה זו רוב האנשים יכולים ללמוד במשך כשעתיים לפני שהם לוקחים הפסקה גדולה של כ20-30 דקות. הדבר משפר משמעותית את האפקטיביות של הלמידה, וכך סשן למידה של שעתיים הופך למהנה וקצבי, ולא סשן שבו אתה נמרח מול השעון ורק מחכה לדפדף עוד דף בסיכום. נסו לקום מהכסא במשך 5 דק ההפסקה, לשטוף פנים, לאכול פרי, לרענן את הידיים והרגליים או לשמוע שיר שעושה לכם טוב. אל תגלשו בפייסבוק בהפסקה שלכם. (!).
בתכלס, לשיטה הזו יש שם והיא נקראת פומודורו. חכמים מאיתנו כמובן כבר המציאו לשיטה הזו שעונים שמודדים את הזמן של הלמידה וההפסקות בשבילנו, כך שכל מה שנשאר לנו לעשות הוא ללחוץ על "התחל". תוכלו לחפש בגוגל pomodoro timer ולראות בעצמכם.
הדבר המרכזי שכל הסטודנטים המצטיינים עושים
הגענו לחלק המעניין. האם יש משהו משותף לכל אותם חברה שמצליחים לקבל את הציונים הטובים בכיתה, פעם אחר פעם? אז מחקרים רבים מראים שאכן יש משהו שסטודנטים מצטיינים עושים שסטודנטים אחרים לא מגיעים אליו, או שמים עליו פחות דגש.
הדבר הזה הוא פתירת מבחנים. כן, עד כמה שזה נשמע פשוט, לפתירת מבחנים יש המון יתרונות בהכנה למבחן, ואם תשאלו אותי- אני תמיד אעדיף לפתור עוד מבחן מאשר לקרוא עוד כרטיסיה (ובטח ובטח מאשר למרקר סיכום…).
קודם כל, כמו בכל נושא בחיים – אם אנחנו רוצים להתכונן למשהו בצורה הטובה ביותר, כדאי שננסה להתמודד איתו בעצמנו לפני שאנחנו מגיעים לדבר האמיתי. פתירת מבחני עבר נותנת לנו את היכולת להבין מה הסגנון של המרצה, על איזה חומר הוא שם דגש, ובכלל מה אופי המבחן ואיך הוא בנוי. בנוסף, פתירת מבחנים מעמתת אותנו עם החומר שלא הצלחנו ללמוד, או שחשבנו שאנחנו יודעים ומסתבר שלא. כלומר לפתירת המבחן עצמו יש חשיבות, אך גם לתחקור שלו ולהבנה של למה טעיתי בשאלות בהן טעיתי, והאם אני סגור על החומר של השאלות בהן צדקתי?
הכלים האלו הם כלים מאוד עוצמתיים שנותנים יתרון אדיר למי שמשתמש בהם על פני מי שלומד בשיטות אחרות. בחינה עצמית היא מרכיב קריטי בלמידה, והיא באה לידי ביטוי גם בפתירת מבחנים וגם בלמידה באמצעות כרטיסיות.
אז איך מיישמים את כל הטיפים ביחד?
אני משתמש בתוכנה שנקראת Anki , חינמית לחלוטין, שכל מה שהיא מאפשרת זה פלטפורמה אחידה לנהל ולכתוב את כל הכרטיסיות שלכם. יש לתוכנה הזו המון פיצ'רים, ביניהם ניהול כרטיסיות שונות תחת חפיסות, ניהול מרווחי זמן לחזרה בצורה יעילה ועוד ועוד. התוכנה בנויה ללמידה אופטימלית, והיא מושתת על העקרונות שכתבתי כאן למעלה. תוכלו לקרוא כאן על המדריך המלא שלי לאנקי.
דיסקליימר
הנאמר כאן מתייחס באופן סטטיסטי לרוב הסטודנטים והתלמידים ומסתמך על מאמרים ומחקרים שנעשו בתחום. אין הדבר אומר שהשיטות הללו יתאימו ללמידה של כל אחד. בנוסף, השיטות המוצגות מיועדות בעיקר ללמידת תחומים רבי-מלל ולחזרה על כמויות אדירות של חומר כתוב ופרטים קטנים בזמן קצר. כנראה ששיטת הכרטיסיות פחות תתאים למקצועות מתמטיים והנדסיים – למרות שגם בהם עקרון הבחינה עצמית עושה פלאים.
לסיכום
למידה באוניברסיטה דורשת לזכור כמויות עצומות של חומר ולדעת אותו בדקדוק רב. על מנת להתאים את עצמנו לקצב המהיר, עלינו לזנוח את שיטות הלימוד המסורתיות שלמדנו בזמן בית הספר, ולהתקדם לשיטות אפקטיביות יותר- כאלה הנשענות על מחקרים עצומים בתחום שחקרו אלפי סטודנטים שונים. הייתי מרכז את הטיפים ל4 מרכזיים-
*לימדו למידה אקטיבית ולא פאסיבית
*אל תלמדו את כל החומר ביום שלפני המבחן
*לימדו באינטרוולים של חצי שעה +-
*פתרו מבחנים וחזרו על הנקודות שהתקשיתם בהן.
וזהו בגדול! אני מקווה שהטיפים האלה יעזרו לכם לייעל את הלמידה, ושהמאמר באמת לימד אתכם איך ללמוד! בהצלחה בתקופת מבחנים 😊
על הכותב
עידו, סטודנט לרפואה, משתמש בכל השיטות שהוזכרו למעלה באופן יום יומי וממליץ עליהן רק לאחר ניסיון אישי שהביא לשיפור אפקטיביות הלמידה בצורה רבה.